יזמות היא מילת הבאזז החדשה, והמייסדים הופכים למודל לחיקוי עבור בני הנוער. השחרור האחרון של Shark Tank בהודו לקח אותו עוד יותר לגבהים חדשים.
מלבד הכרישים, אחד היזמים המפורסמים ביותר בהודו הוא קונאל שאה.
הוא ידוע בשנינותו ובאידיאולוגיות שלו ומכונה מייסד מצליח של שני סטארט-אפים בתחום הפינטק, השני הוא CRED. עם זאת, האם מישהו משני הסטארט-אפים הצליח לצבור עושר, דבר שהקשרנו הכי אינטימי ליזמות?
בואו נפענח את הסיפור של FreeCharge ו-CRED כדי לחפור באמת האמיתית מאחורי הסטארט-אפים של Shah.
FreeCharge - ממאה מיליונים למיליונים ספורים
Kunal Shah ו- Sandeep Tandon הקימו יחד את FreeCharge בשנת 2010. לאחר שקיבלו מימון ראשוני מ- Sequoia Capital ו- Tandon Group. החברה קיבלה Rs. 200 מיליון מ-Sequoia Capital ב-2011.
מה שהתחיל בתחילה רק בשירותי טעינה ניידים בתשלום מראש התרחב מאוחר יותר ל-DTH, סלולרי בתשלום פוסט-פייד, כרטיס נתונים, חשמל, חשבונות גז, תשלומי חשבונות קוויים וכו'.
בנוסף, היא המשיכה לספק קופוני הנחה ששווים לערך הטעינה בחנויות מזון וקמעונאות פופולריות. השותפות עם מותגי מזון שונים סייעה לה לצבור בסיס לקוחות חזק של 1.50 מיליון, ויצרה 10,000 עסקאות ביום.
המימון נמשך וגם שריפת המזומנים - פעל דגם קונל שאה טיפוסי. בשנת 2014 היא אכן הפכה לחברה מובילה בתשלומי טעינה ותשלומים.
משקיעים נוספים הצטרפו וגויסו עוד מימון. בשנת 2015, המסחר במובייל צבר פופולריות ולמעלה מ-80% מעסקאות FreeCharge התרחשו בנייד.
החברה גייסה עוד 80 מיליון דולר בסבב גיוס של Series-C שבו Snapdeal רכשה את FreeCharge תמורת כ. 400-450 מיליון דולר, אשר ידועה כאחת מעסקאות המיזוג והרכישה הגדולות ביותר באקוסיסטם הסטארט-אפים ההודי.
עם זאת, קונל שאה המשיך כיו"ר החברה. FreeCharge שיתפה פעולה עם בנק Axis כדי להשיק מערכת Unified Payments Interface (UPI) שתאפשר עסקאות בנקאיות מיידיות.
חברת האם של Snapdeal Jasper Infotech השקיעה 60.8 מיליון דולר ב-FreeCharge אך נאבקה במזומן. חל שינוי גם בתפקידי המנהיגות. בעוד Snapdeal המשיכה להיאבק במזומן, היא ניהלה מגעים למכירת FreeCharge.
זה היה אז ב-2017 ש-Axis Bank רכש את FreeCharge תמורת 60 מיליון דולר בלבד.
בעוד שרכישת FreeCharge של Snapdeal יכולה להיחשב כאחת מעסקאות המיזוגים והרכישות הגדולות ביותר עבור סטארט-אפים, מכירת FreeCharge של Snapdeal הייתה גם דוגמה משמעותית לאופן שבו סטארט-אפ מאבד יותר מ-75%-80% מהעושר שלו תוך שנתיים בלבד.
את מי יש להאשים?
CRED – גן העדן של שאה או קללה נוספת לעושר?
CRED היה עוד שלב של יזמות עבור קונאל שאה. זה לא מובן מאליו שקונאל שאה שוב במסע הפסדים נוסף.
בעוד שהחברה שונה, הטקטיקה עדיין זהה - לגייס מימון ולדווח על הפסדים.
הכספים של CRED הפכו את זה לעוד יותר ברור. הגיע הזמן שנתחיל להרהר האם פרסום הפסדים מטריפים בצל קנה המידה וגיוס לקוחות מוצדק.
CRED נוסדה בשנת 2018 על ידי Kunal Shah. בשנה השנייה לפעילותה, CRED דיווחה על הכנסות תפעוליות של Rs. 52 לאך נגד הוצאה עצומה של Rs. 378.4 קרונות.
Rs. 17.56 קרונות שהיא הרוויחה מריבית על פיקדונות היו המעטפת היחידה בעננים האפלים.
זה גייס Rs. 828 קרונות בשנת הכספים 2020 שבעקבותיה היא הגבירה את הוצאותיה בתחומים שונים. יתרה מכך, היא הצליחה להכניס 5.90 מיליון משתמשי כרטיסי אשראי עם ציוני אשראי טובים.
אבל העובדה היא שהחברה עדיין לא הצליחה לייצר רווחים מהמשתמשים שלה. כדי לפשט עוד יותר, CRED הוציא Rs. 726.7 כדי להרוויח רופי בודד. פרסום ושיווק הפכו למרכז העלויות הגדול ביותר של החברה, כשהיא מצטברת 47.6% מסך ההוצאות.
בהגיעו ל-2021-22, הוצאות החברה עלו ל- Rs. 1702 קרונות, כאשר 60% מופנים לשיווק וקידום מכירות.
בשנת הכספים הקודמת היא רשמה הפסדים של Rs. 524.3 קרונות שעלו ל- Rs. 1279.9 קרונות ב-2022 תוך שהוא מצליח להגדיל את ההכנסות מ-Rs. 88.6 קרונות ל- Rs. 393.6 קרונות. יתרה מכך, שאה מחויבת לצמיחה נוספת של הפלטפורמה.
לפי הצהרתו, יותר אנשים עוסקים בפלטפורמה שלו לעומק ולרוחב, מה שמוביל לגידול בהכנסות. עם זאת, המחויבות שלו להרחיב את הפלטפורמה עשויה לבוא במחיר של הפסדים נוספים ושחיקה של ההון.
החלק המסובך הוא שזה נעשה במודע ולפעמים הופך ללופ בלתי נגמר. בשלב מסוים, ייתכן שהסטארט-אפ ייאלץ להוציא על מנת לשמר לקוחות וגם לרכוש לקוחות חדשים.
זה הופך להיות מאתגר במיוחד כאשר התחרות גוברת. בואו נקווה שלקונאל שאה יש תוכנית מוצקה להימנע מהשלב הזה אחרת, המסלול יכול להיות זהה ל-FreeCharge.
האם זה בניית מותג או עושר נשחק?
הנפילה של FreeCharge עוררה שאלות רציניות לגבי הצלחת CRED, שכן היא פועלת פחות או יותר באותם קווים. CRED ו-Freecharge, שניהם הפסידו מאות מיליוני דולרים עם לפחות CRED עדיין במסלול הזה.
מיליוני ומיליוני דולרים בזבזו על CRED כדי לבנות פלטפורמה רב-צדדית בת עשרות עשורים שאין לה שום תועלת.
יתרה מכך, קונל שאה ידוע גם כמשקיע אגרסיבי בסטארטאפים, לאחר שהשקיע ב-224 חברות - ללא מסגרת.
פילוסופיית ההשקעות שלו התגלתה עוד לאחר דיווחים על כך שהוא מקבל הצעות השקעה בוואטסאפ, וככל הנראה, אתה אפילו לא צריך לפגוש אותו או לקיים סיפון עסקי. איזה סוג של יזמות מתרחשת באמת שווה מחשבה שנייה.
יזמות היא כולה חדשנות ופתרון בעיה מסוימת. עם זאת, ישנה מגמה חדשה בולטת בקהילת הסטארטאפים, כלומר גיוס כספים, ושריפת הון עתק לגיוס לקוחות המוביל לדיווח על הפסדים עצומים. בסופו של דבר, ההפסדים הללו מועברים לקבוצת המשקיעים האחרונה.
קונל שאה מעולם לא יצרה משהו חדשני, אבל פרסה כל כך הרבה הון בפרויקטים "חסרי מוצר" כמו CRED, שאפשר היה להשתמש בהם כדי ליצור משהו משמעותי. משהו באמת מועיל.
מאות מיליוני דולרים שהועברו למימון CRED יכלו לשמש לפרויקט הרבה יותר טוב שיש לו שימוש אמיתי עבור הלקוחות במקום רק נקודות תגמול וכמה תחרויות. לאף אחד אין מושג מהו המוצר. אני בטוח שאם אשאל מישהו ממנהלי המוצר ב-CRED, הם לא יצליחו לענות מהו ה"מוצר" עליו הם עובדים.
כשזה מגיע לעסקים או ליזמות, רווחיות היא חובה. אף חברה לא יכולה להתקיים בלי רווחים. נראה שקונאל שאה חסר את האלמנט החשוב הזה בסטארט-אפים שלו.
בסופו של דבר, בועת הערכות השווי וההפסדים הגבוהים תתפוצץ על אחד או כמה מהמשקיעים, בעוד שאחרים ירשמו את הרווחים שלהם ויצאו מהדלת האחורית. במקרה של FreeCharge, המשקיע חסר המזל הזה היה Snapdeal.
אם החברה יוצאת להנפקה, ההפסדים הללו מועברים למשקיעים הקמעונאיים, מה שמוביל לאובדן אמונה ואמון המשקיעים בטווח הארוך. זוכרים את הסיפור של Paytm?
יזמים כמו קונאל שאה צריכים לזכור את המטרה ארוכת הטווח. מכיוון שהם מעוררים השראה במאות אלפי יזמים כי הם נושאים כריזמה מסוימת ויש להם סיפור שרבים יכולים להתחבר אליו.
במקום רק לבנות חברה, להעביר תגמולים בעשיית שריפת מזומנים בשם רכישת לקוחות, השגת הערכות שווי גבוהות, ואז לצאת תוך כדי העברת בועת הערכת השווי לקונים.
השאירו תגובה