Shark Tank India היא תוכנית ריאליטי פופולרית הכוללת יזמים שאפתנים שמציגים את הרעיונות העסקיים שלהם בפני פאנל של משקיעים או "כרישים" בתקווה להשיג מימון ותמיכה.
בעוד שהתוכנית צברה קהל עוקבים משמעותי בהודו, היא גם ספגה אש על כך שהוא כתב תסריט, הצגת תרחישים לא מציאותיים, ניצול תכנים סנסציוניים והפגנת צביעות.
זה לא נרטיב חדש סביב תוכניות ריאליטי בהודו, וכריש טנק היא לא תוכנית ריאליטי שונה.
הפרק האחרון שודר ב-10th מרץ 2023 הציג את הצד היזמי של Parul Gulati. אם אתה לא מכיר אותה, Parul Gulati היא שחקנית שהופיעה בסרטים שונים של פנג'אבי, תוכניות טלוויזיה וסדרות אינטרנט בפלטפורמות OTT. ואם אתה בגילי, אתה מכיר אותה מזורהוואר (עם Yo Yo Honey Sign).
בקיצור, אין לה צורך להופיע ב- Shark Tank. בעיני, זה מגוחך לכל מייסדי הסטארט-אפים עם רעיונות שמשנים את המשחק, אבל לא פחות מ-5% מהטווח בהשוואה אליה.
וגם, יותר מדי חברים וחברים של חברים הופיעו בעונה 2 של Shark Tank India. מה נסגר עם זה?
תודיע לי אם יש לך תשובה.
אופי התסריט של התוכנית
ההצגה, כפי שזה נראה, מתוסרטת בכבדות. צופים רבים ומתמודדים לשעבר טענו שהאינטראקציות בין היזמים והכרישים מבוצעות לעיתים קרובות ושהמגרשים עוברים חזרות כבדות.
זה מעלה שאלות לגבי האותנטיות של התוכנית, והאם היזמים אכן מציגים את הרעיונות שלהם בצורה אמיתית וחסרת תסריט. יתרה מכך, התסריט הכבד עלול לפגוע באמינות התכנית ולערער את האמון שיש לצופים בתכנית ובפורמט שלה.
כשפרול גולאטי דרכה בתוכנית ונשאלה על ידי כריש אמאן אם היא עוסקת ביזמות מלאה או משחק במשרה מלאה, פארול ענתה שהיא עושה את שניהם במשרה מלאה. זה די לעג לניהול זמן, בהתחשב בשני התחומים הללו דורשים התמסרות משמעותית בזמן.
איזה חבורה של צבועים. אם מישהו אחר, הוא היה מגיב בצורה חוצפה לחלוטין.
כשנשאלה על גודל הענף, היא לא הייתה מודעת למספרים, אלא רק הדגישה שמדובר בתעשייה גדולה. האלמנט התסריטאי של התוכנית היה די גלוי.
ציפיות לא מציאותיות מיזמים
התוכנית מציבה ציפיות לא מציאותיות ליזמים. בעוד שהתוכנית מציגה את עצמה כפלטפורמה לרעיונות חדשניים ולעסקים מתקדמים, המציאות היא שמעט מאוד עסקאות שנעשו בתוכנית אכן מתממשות.
יתרה מכך, רבות מהעסקאות שמציעות הכרישים מגיעות עם תנאים והגבלות לא מציאותיים או דורשות הון עצמי משמעותי מהיזמים. זה יכול ליצור סביבה שבה יזמים נלחצים להבטיח הבטחות לא מציאותיות או לקבל עסקאות שאינן לטובתם, הכל בשם הבטחת המימון והחשיפה לעסקים שלהם.
יתרה מכך, עונה 2 של Shark Tank India ראתה את מימון החוב הרב ביותר הפעם, לפיה הכרישים הציעו חוב ליזמים. כדי לפשט את זה, הם רצו להבטיח את ההשקעות שלהם תוך כדי ריבית טובה. הם יצאו יותר כמו כרישי הלוואה שכן כל עסקה שלישית העונה הייתה עסקת חוב עם ריבית של עד 18%.
והנטיות הנצלניות. התוכנית נועדה להציג יזמים ורעיונותיהם, אך היא גם סוג של בידור שנשען על הדרמה והקונפליקט בין הכרישים ליזמים.
זה יוצר סביבה מזיקה ליזמים שעלולים להצטייר כנואשים או פגיעים.
זה סנסציוני מדי. ההצגה מסתמכת במידה רבה על ערך הלם ומניפולציה רגשית כדי ליצור דרמה ולהחזיק את תשומת הלב של הקהל. זאת בדרך שבה הכרישים מרבים להעלות טענות והבטחות גרנדיוזיות ליזמים, רק כדי מאוחר יותר לחזור בו או להתנער מההצעות שלהם.
התנהגות מסוג זה לא רק מטעה אלא גם יכולה להזיק ליזמים ששמו את אמונם בכרישים.
הדגש על סנסציוניות גורע מהאתגרים בעולם האמיתי איתם מתמודדים יזמים ויוצר ראייה לא מציאותית של מה שנדרש כדי להצליח בעסקים.
כמו כן, בעוד שהכרישים ב-Shark Tank India הם אלו שיש להם ניסיון יזמי ומכירים את המאבק ליצור מותגים משלהם, נראה שנמיטה תפאר היא המוזרה.
בהיותה מנהלת מבצעת בחברה שהוקמה על ידי אביה, היא בהחלט פספסה לחוות את הקושי הקרקעי של בניית עסק מאפס. במיוחד בניית סטארט-אפ שונה מעסק מסורתי.
כמו שארק טנק מתמקד בו יזמות, עדיף היה אילו הכרישים היו גם אלה שבנו את המותגים שלהם מאפס. רק אז, הם יכירו את האתגרים העומדים בפניהם בשלב הראשוני, כיצד להתמודד איתם ולהוציא את המיטב מהעסק.
יש סיבה לכך שמישהו כמו Sridhar Vembhu מ-Zoho או Nithin Kamath מ-Zerodha לא יופיע בו.
האם העסקאות באמת המריאו?
גם כריש טנק הודו הואשם בצביעות.
התוכנית מקדמת את עצמה לעתים קרובות כפלטפורמה לשיטות עסקיות אתיות ואחריות חברתית, אך חלק מהכרישים בתוכנית זכו לביקורת על כך שהם מתעדפים רווחים על פני אתיקה.
יתרה מכך, ההתמקדות של התוכנית ברווחים וברווח כספי יכולה להאפיל על היבטים חשובים אחרים של יזמות, כמו השפעה חברתית ואחריות אתית. זה די ספק אם העסקאות שהכרישים הציעו על המסך באמת יצאו מהמסך.
Shark Tank US או Dragons Den Vs Shark Tank India
Shark Tank India לא הצליחה למשוך את אותו קליבר של משקיעים או יזמים כמו התוכנית המקורית, כלומר, Shark Tank US. הכרישים במופעים המקוריים הם לרוב אנשי עסקים מצליחים עם ניסיון וידע רב בשוק.
לכרישים ב-Shark Tank India אין את אותה רמת מומחיות או הון השקעה, מה שהופך את המופע לפחות אמין.
זה חיקוי די גרוע של מקבילו האמריקאי בגלל חוסר החדשנות והמקוריות במגרשים. יזמים בארה"ב מציגים לעתים קרובות רעיונות ייחודיים ופורצי דרך שמושכים את תשומת לבם של הכרישים.
לעומת זאת, המגרשים ב-Shark Tank India חסרים את אותה רמה של יצירתיות ומקוריות, מה שגורם למופע להיראות כמו חיקוי גרוע של המקור.
מחשבות סופיות
בעוד שארק טנק הודו עשוי להיות משעשע לצפייה, יש לה כמה בעיות רציניות שאי אפשר להתעלם מהן. מהאופי התסריטאי שלה ועד לנטיות הנצלניות ולהתנהגות הצבועה שלה, התוכנית מעלה שאלות לגבי האתיקה של הריאליטי והתפקיד שהיא ממלאת בעיצוב דעת הקהל על עסקים ויזמות.
העשור הזה הוא עד לדורבן עצום ביזמות, וחשוב שההודים והנוער יוצגו בתמונה האמיתית.
השידור בטלוויזיה הלאומית מעניק ל-Shark Tank את הכוח לעצב את התפיסה הציבורית לגבי יזמות. חשוב להכיר בביקורות הללו ולפעול ליצירת סביבה שקופה ואתית יותר עבור יזמים שואפים להציג את רעיונותיהם ולהבטיח מימון.
אמנם יש בהחלט ערך בקידום חדשנות ותמיכה ביזמים, אבל חשוב לעשות זאת בצורה אתית, שקופה, וללא ניצול וסנסציוניות.
השאירו תגובה