הרוסה מהשיטפונות, האינפלציה, חוסר היציבות הפוליטית וניהול כושל כלכלי, פקיסטן עומדת על סף הפיכתה לעוד בית קברות כלכלי של דרום אסיה.
נכון לשנת 2022, פקיסטן עמוסה בחוב של 59.7 טריליון PKR, שזה סכום עצום 89.2% של כלכלת פקיסטן.
המשבר הכלכלי של פקיסטן אינו אירוע חדש, ומאז 75 שנות עצמאותה, היא סבלה מכמה משברים כלכליים. קרן המטבע הבינלאומית לבדה חילצה את פקיסטן 13 פעמים רק ב-35 השנים האחרונות, והמספרים הולכים לגדול גם בעתיד.
עם זאת, בשנים האחרונות, הגורמים המובנים התעצמו וגרמו לזינוק פתאומי במצבה הכלכלי הגרוע של פקיסטן.
לדוגמה, חלה עלייה של 25% בחוב הכולל מהשנה שעברה. בעוד שסך החוב החיצוני של פקיסטן עלה באופן מדאיג ב-35% בשנה אחת.
לכן, מאמר זה ינתח בעיקר את הניהול הכלכלי הכושל של פקיסטן בשנים האחרונות וכיצד מספר גורמים יחד גרמו לכלכלתה לדחוק אל שולי התמוטטות.
סיבות
ראוי להבין שהנושאים הכלכליים של פקיסטן לא היו תופעה עדכנית אלא שיאה של מדיניות כלכלית גרועה, מהומה פוליטית, טרור, פונדמנטליזם, שחיתות אינהרנטית ודומיננטיות צבאית לאורך השנים שהפכה לפצצת כדור שלג ענקית. מה שאם יתפרץ ישפיע לא רק על המדינה אלא גם על העולם.
אבל למה?
אי - יציבות פוליטית
אף ממשלה אחת בהיסטוריה של פקיסטן לא השלימה את כהונתה המלאה, מה שמראה שחוסר יציבות פוליטית הייתה תופעה דומיננטית במדינה. הדבר הוביל להזנחה גם בפיתוח ובתכנון הכלכלי של המדינה.
הרקע האחרון של הדחת אימראן חאן קשור ישירות לתרבות הפוליטית של המדינה ולאופן שבו הממשלה מקבלת החלטות.
כמו פוליטיקה של פקיסטן סובבת בעיקר סביב הודו וממשלות הפכפכות, הן מקבלות החלטות לא מבוססות על נימוקים כלכליים טהורים אלא על פוליטיקה של הבנקים. זה בסופו של דבר מפוצץ את הסיכויים לבניית מדיניות פיסקלית ארוכת טווח כדי לשלוט במיאזמת החוב ולשמור על צמיחה כלכלית מתמשכת.
לכן, פקיסטן היא דוגמה ספרית לאופן שבו לחוסר יציבות פוליטית יש פוטנציאל לפגוע בצמיחת המדינה.
פונדמנטליזם דתי
בניתוח ההיסטוריה, ניתן להבחין שהתרבות הפונדמנטליזם הדתי הטבועה בפקיסטן מעולם לא אפשרה לה לשבור את כבלי מסורות עתיקות יומין ולהכניס את מבנה ההון המודרני.
אותו פונדמנטליזם נמצא בשימוש נוסף על ידי אימראן חאן ומפלגתו, Tehreek-e-Insaaf, כדי ליצור פילוגים, שיכולים להיות המסמר האחרון בארון המתים בפתיחת מלחמת האזרחים בתוך האומה.
כתוצאה מכך, הצבא ישתלט על הממשל, ומיליוני אנשים יושפעו עקב אלימות, רעב וטרור.
מכיוון שקבוצות הטרור המקומיות כמו Tehreek-e-Taliban מתחרות כעת על השלטון בפקיסטן, מלחמת האזרחים תהיה לא רק בחזית אחת או שתיים אלא בהרבה. זה יחמיר עוד יותר על ידי קבוצות השחרור של בלוצ'יסטן וח'יבר-פאכטונקאווה שירצו להשתחרר מהמדינה לגמרי.
זה אולי נראה בלתי סביר. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות, כולל שיטפונות באזורים אלה, אלימות בלתי פוסקת מצד הצבא והפצצות מתמדות של קבוצות מורדים, מספרות סיפור אחר.
אם נחזור לכלכלה, איך הכלכלה הייתה מתפקדת אם לא הייתה מדינה?
פוליטיקה של חינמיות וסובסידיות
הפוליטיקה של החינמיות הפעילה לחץ נוסף על אוצר הממשלה. סובסידיות גבוהות הביאו דילמה גדולה לממשלה הנוכחית האם לשמור על הפופולריות בקרב האזרחים או להפסיק את החינמיות כדי להפחית את הלחץ על הכלכלה.
אז איך זה עובד?
הממשלה המכהנת מעניקה סובסידיות אדירות ולוקחת חובות זרים כדי לתעל את הצבעת האוכלוסייה. כשהממשלה החדשה מגיעה, יש לה כבר בעיית חובות מסיבית. אבל כדי לשמור על הפופולריות, הם לא יכולים להסיר סובסידיות ובכך לקחת יותר הלוואות כדי להניע איכשהו את גלגלי הכלכלה החלודה ולהימנע מאסון כלכלי לעת עתה.
והלולאה נמשכת….
כתוצאה מכך, החוב החיצוני של פקיסטן, למעט סין, הגיע כבר ל-65 מיליארד דולר, כאשר המטבע הנופל חופשי הוא הדובדבן בראש.
אתה מבין, החוב אינו משמש לצמיחה כלכלית, אלא כגלולה פליאטיבית כדי לגרור איכשהו את הכלכלה. וזו אחת הסיבות לירידה בצמיחה הכלכלית, גם עם הגידול בהלוואות.
התערבות צבאית
מכיוון שהסמכות המוחלטת נמצאת בידי הממסד הצבאי, ההחלטות העיקריות אינן מבוססות על צרכי האוכלוסייה אלא על הצבא. כך עולה מההקצאה הגבוהה של ראשי תקציבים לצבא (17.5%).
למעשה, האחוז הכולל של ההוצאות הצבאיות והחזר החוב (29.5%) עבור תקציב 2022-23 הוא עצום 47% מסך התקציב.
המשמעות היא שכמעט מחצית מההוצאות התקציביות מוקצות ללא שימוש פרודוקטיבי לכאורה אם ננתח אותה במונחים כלכליים גרידא.
כמות משמעותית נוספת מוזרמת ישירות למשק באמצעות סובסידיות והטבות, עוד סיבה לדאגה.
סין
מכיוון שלעתים קרובות הואשם שמדיניות מלכודת החובות של סין הייתה הסיבה למצבה הנוכחי של פקיסטן, עלינו להסתכל עמוק לתוך הנושא ולהבין שסין היא רק הזרז בבריאות הכלכלית הגוועת של המדינה.
למה?
סין הציעה הלוואה נדיבה מדי בריבית גבוהה מאוד לבניית המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן (CPEC) במסגרת המגה-פרויקט שלה BRI. במסגרת BRI, סך של 26 פרויקטים, כולל סכרים, כבישים, גשרים ונמל גוואדר, נבנים על ידי חברות ועובדים סיניים בכל רחבי הארץ.
מעניין, מכיוון שאף חברה או אזרחים פקיסטניים אינם מועסקים ישירות, הכסף חוזר לסין, ושום דבר מועיל מבחינת תעסוקה או הטבות בעלות הברית לא קורה לאזרחים פקיסטנים. במקום זאת, הפרויקטים גרמו למצוקה משמעותית עבור האנשים שחיים סביב הפרויקטים הללו.
לפיכך, נראה כי יוזמת החגורה והדרך של סין נכשלה, בהתחשב בכך שהפרויקטים הגדולים במסגרת ה-BRI עדיין לא הצליחו לייצר כסף או הושלמו בזמן כצפוי.
יתרה מכך, מכיוון שההלוואות נלקחות בריביות גבוהות מאוד בהשוואה לסטנדרטים העולמיים, גם שירות החוב החיצוני של פקיסטן עלה. כעת פקיסטן לוקחת הלוואות בשיעורים מסחריים גבוהים כדי להחזיר את ההלוואות הקודמות.
עוד לולאה ממשיכה….
נושא קשור נוסף הוא הפער בהתקדמות הכלכלית בכל האזורים. לב פקיסטן, בעיקר אזור פנג'אב וסינד, מפותח מאוד בהשוואה לבלוצ'יסטן ו-KPK.
למה?
פונדמנטליזם דתי ואפליה דרדרו את תושבי האזורים הללו, המורכבים בעיקר מקהילות אחמדיה ופשטוניות, להיות אזרחים סוג ב' בארצם.
ביטחון וטרור
בכל הנוגע להשקעות זרות, חוסר היציבות הפוליטית וההפרעות הביטחוניות הן ההיבט המרתיע ביותר עבור משקיעים זרים להשקיע במדינה. מלבד זאת, יחסה המלחיץ של פקיסטן כלפי הודו גרם לשטיפה של מיליארדי דולרים.
גורם מייאש נוסף הוא ההתקפות החוזרות על אזרחים זרים. ניתן לאמת זאת על ידי התקפות הטרור האחרונות על אזרחים סינים וסרי לנקה.
יתרה מכך, עם העוני הגובר, פקיסטן, שהיא כבר מפעל של טרוריסטים, עלולה ליצור קבוצות טרור שליותר אנשים אין מה להפסיד. זה גם יהפוך את הארגונים הקיימים לחזקים, שביניהם ISIS-Khorasan הוא הדאגה העיקרית של האזור כולו.
עם פקיסטן ברשימה האפורה של FATF, היקף ההשקעות הזרות החמיר עוד יותר.
מטבע גוסס
הרופי הפקיסטני נופל חופשית ומרחף סביב הערך של 220 בהשוואה לדולר האמריקאי. כתוצאה מכך, הרופי הפקיסטני הפך למטבע בעל הביצועים הגרועים ביותר בדרום אסיה, עם ירידה של כמעט 16.5% ביוני בלבד.
המצב החמיר עוד יותר עקב אינפלציה גבוהה בכל רחבי העולם. בפקיסטן, האינפלציה הגיעה ל-300% בגלל שיטפונות ותנאי קרן המטבע הבינלאומית. ואם, כפי שזה נראה, הכלכלה העולמית צוללת למיתון, לפקיסטן לא יהיה הרבה אוויר לנשימה.
כעת, נחזור לשאלה המקורית מדוע הכישלון של פקיסטן ישפיע גם על העולם והודו. בהיותה של פקיסטן מדינה המונעת על ידי גרעין הופכת אותה לגדולה מכדי להיכשל. אם ראשי נפץ גרעיניים יגיעו לידי טרוריסטים, העולם עלול לסבול מנזק בלתי הפיך.
מצב נוכחי
פקיסטן סבלה משיטפון גדול מאז 2010, מה שגרם לאינפלציה ולרופי הפקיסטני לעלייה משמעותית. הממשלה העריכה את ההפסד של 40 מיליארד דולר מהשטפונות, והעלות עשויה לעלות עוד יותר. אנשים, שכבר סובלים מה- משבר כלכלי, עמוסים כעת בהצפות ובאינפלציה.
מבחינת יתרות המט"ח. לפקיסטן יש עתודות בשווי של 2 מיליארד דולר בלבד, שבקושי יכולה לשלם עבור 5 שבועות של יבוא. הבעיה ניכרת גם מהגירעון הגבוה במאזן התשלומים (15 $ מיליארד), שירות חובות ופיחות מסיבי של הרופי הפקיסטנית.
אם הולכים רחוק יותר, הנושא הרלוונטי בא לידי ביטוי גם בהיעדר מדיניות פיסקלית קוהרנטית לטווח ארוך. למשל, מדיניות המיסוי של פקיסטן משתנה כל 2-3 חודשים עם רשויות מיסוי לא מוסמכות, מה שבא לידי ביטוי בעובדה שהאוכלוסייה הגדולה במדינה עדיין לא משלמת מסים.
יתרה מכך, המדינה כמעט סגורה מחוץ לשוקי ההון הפרטיים בשל המרווח העצום של 16% בין ה-PKR בשווי הנמוך לדולר. זה הוביל להשקעות בתיקי חוץ כמעט זניחים, FDI ומקורות זרימת מט"ח אחרים.
מעניין לציין שהמדינה הפכה גם למדינה מיובאת מזון נטו, כולל חיטה, תה וסוכר.
בינתיים, הפלישה של רוסיה לאוקראינה הפכה למלח קורט על הפצע עבור פקיסטן. הפלישה גרמה לזינוק במחירי הדלק והסחורות העולמיים. זה אומר שכעת פקיסטן צריכה לשלם יותר כדי לקנות את אותה כמות דלק או סחורה מהעולם החיצון.
ומכיוון שהפוליטיקה של פקיסטן סובבת מאוד סביב הצעות חינמיות וסובסידיות, הממשלה לא העלתה את המחירים לאחר מכן, מה שהוביל לנטל נוסף על האוצר של המדינה.
עם זאת, עם אישור קרן המטבע הבינלאומית להלוואה, פקיסטן קיבלה כמה תנאים והקטינה את הסובסידיות באופן משמעותי. ובכל זאת, הממשלה צריכה למלא תנאים נוספים כדי לקבל את מנה נוספת של החבילה.
מה קדימה?
עכשיו השאלה היא, מה בדיוק קורה לפקיסטן?
כפי שאמר הכלכלן ממוצא פקיסטני אטיף מיאן, המדינה מבצעת מיקור חוץ של הצמיחה שלה על ידי לקיחת חובות ענק. כך, למשל, פקיסטן האצילה את פרויקט התשתית שלה לסין במסגרת המסדרון הכלכלי של סין פקיסטן (CPEC) על ידי נטילת חובות ממנה. כעת הבחירה היא אצל הסינים, וככל שהכסף חוזר בחזרה לסין, זה לא משאיר מרחב לצמיחה מכפילה. זה ההפך ממה שאנו מכנים כלכלה מטפטפת.
זו הסיבה שמשלחת הצמיחה הפכה לשטן במשבר של פקיסטן.
יתרה מכך, יש לטפל באי-יציבות הפוליטית הפקיסטנית כדי לראות תקופת יציבות. פוליטיקאים חייבים להתרחק מחופשיות ופוליטיקה דתית ולהתמקד בנטילת כדורים מרים כדי לחפש הקלה מיידית.
כפי שציינו כמה כלכלנים וקובעי מדיניות, המעבר יהיה כואב.
אז האם אנחנו יכולים לומר שחוסר היציבות הפוליטית גרמה למצב הנוכחי של פקיסטן?
בואו נבין את זה; המשבר הכלכלי נגרם בשל שיאה של סדרה מצערת של אירועים הפרוסים על פני תקופה ארוכה וקשורים במישרין או בעקיפין למחרוזת האחת של חוסר יציבות וחוסר יכולת פוליטית.
כאן אי היציבות הפוליטית אינה מוגבלת רק לממשלות, אלא כל המוסדות הפוליטיים, כולל אלה הקבועים, הגיעו לשיא למה שאנו עדים לו היום.
הרעיון כאן הוא שמוסדות פוליטיים וכלכליים מיצויים הם לב ליבה של חוסר היווצרותה של מדינה כלשהי. המונח הוסבר בפירוט בספר "מדוע האומות נכשלות?" מה שנותן אנקדוטה היסטורית עמוקה על איך כמה מדינות צצו ונכשלו.
כשמסתכלים על פקיסטן, האמירה שממשלות אחראיות לא יכולה להיתפס כמבנה של הטיעון שחוסר יציבות פוליטית היא הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי. השחיתות וחוסר הכשירות הטבועות בכל המוסדות אכלו את יסודות המדינה.
למרות ש-IMF הכריזה על החבילה ה-14 עבור פקיסטן של 1.1 $ מיליארד מתוך 4 מיליארד דולר, עקרונות היסוד של הממשל עדיין אינם תומכים ברפורמות כלכליות רחבות היקף ותיקון.
ההלוואה של IMF מגיעה גם עם תנאים. היא ביקשה מהממשלה להעלות את מחירי הדלק ולהפחית סובסידיות כדי לשפר את קופת המדינה שלהם, מה שגרם לממשלה להתמודד עם זעמם של האזרחים. הדבר ישפיע גם על האזרחים שכבר נפגעו בשיטפונות בלתי פוסקים.
לפקיסטן אין הרבה אפשרויות כיוון שבעלות בריתה המסורתיות, כולל סעודיה, איחוד האמירויות וסין, אינן במצב רוח להושיט תמיכה כספית.
לכן, זו הולכת להיות החלטה קשה עבור הממשלה. למרות שהתקציב האחרון חתך את הסובסידיות בגז ובדלק, יש לעשות הרבה.
אם פקיסטן רוצה לראות משהו מוחשי, במקרה כזה, אסור למערכת הצבאית שלה להסיט את המענקים והסיוע הזרים למטרה שלהם. יתרה מכך, בהיותה מדינה מושחתת ביותר, יש להבטיח שקיפות על מנת לספק חלוקה הוגנת של סיוע ומדיניות ברחבי המדינה.
לעת עתה, מה שברור הוא שהמצב בפקיסטן יישאר בתנופה, אולי יחמיר. האינפלציה תגיע לשיא חדש, בהתחשב בכך ש-IMF תבטיח שהרשויות יקיימו את התנאים.
לכל אסון טבע שיכול לשנות את מראה המדינה מהלוויין יהיו השלכות ארוכות טווח. עם 33 מיליון בני אדם, כולל 16 מיליון ילדים, על פני 118 מחוזות שנפגעו משיטפונות מתמשכים, המספרים לא ייעצרו בקרוב, ותיקון הנזק ייקח יותר כסף וזמן.
מכיוון שהשיטפונות השפיעו על האזורים העניים ביותר של פקיסטן, יש סיכוי גדול לעלייה בפעילות הטרור ובקבוצות ההפרדה.
עבור הצבא, בדצמבר 2022, ההנהגה הצבאית אמורה להשתנות. עם זאת, מכיוון שהצבא ביסס את כוחו בכל מגזר, הוא לא יפנה בשום מקום למנהיגות דמוקרטית.
עם אוכלוסייה מסיבית של 220 מיליון, הדבר הקריטי שיש לציין הוא שמדינה גדולה כמו פקיסטן, או אפילו רוסיה, מביאה נתח עצום בכלכלה העולמית. זו הסיבה שהמנהיגות העולמית לא יכולה להתעלם מהפיל בחדר.
לא הפעם!
כאשר האינפלציה מגיעה ליותר מ-300% בפקיסטן שטופת השיטפונות, למדינה יש דרך ארוכה לעבור.
המשבר הכלכלי של פקיסטן אינו שווה למשבר של סרי לנקה. הסיבה היא שכאשר למדינה עם אוכלוסייה עצומה, על סף קריסה, יש נשק גרעיני והיא רחם של טרור, המדינות השכנות והעולם בכלל לא יכולים להתעלם מקיומה הגוסס.
השאירו תגובה